הרופא טעה: מה אתם יכולים לעשות לפני שתפנו לעו"ד?

תביעות רשלנות רפואית הן נפוצות למדי, אך עדיין מדובר באחד ההליכים המשפטיים המורכבים ביותר בגלל שהוא משלב גם ידע רפואי וגם הבנה משפטית. פעמים רבות מצטיירת תמונה כאילו מדובר ב"כסף קל" אך חשוב מאד לחזור ולציין כי 80 אחוזים מתביעות רשלנות רפואית בישראל נדחות.

הרוב המכריע של יתר המקרים מסתיים בפשרה ורק חלק קטן מגיע עד לפסק דין. למרות זאת, אם יש חשד לרשלנות רפואית חשוב כי תמצו את זכויותיכם המשפטיות ולכן חשוב להכיר אותן לעומק. מלבד ההליך הסטנדרטי והמוכר של תביעה כספית נגד הצוות הרפואי יש כמה כלים משפטיים נוספים שיסייעו לכם בתביעת רשלנות רפואית.

למשל, ע"פ סעיף 21 לחוק זכויות החולה, בהגשת תלונה על רשלנות רפואית חמורה ניתן להגיש בקשה למנות ועדת בדיקה, שבמסגרתה בית החולים או קופת החולים או משרד הבריאות צריכים לפי החוק לחקור את האירוע החריג ולתת הסבר למשפחה.

הסמכות להקים את ועדה זו נתונה למשרד הבריאות או למנהלי מוסד רפואי או קופת חולים אשר הרשלנות התרחשה במוסד אותו הם מנהלים. ניתן לקיים ועדת בדיקה במקביל להליך התביעה האזרחית ותוצאותיה יכולות לשמש כראיה בהליך המשפטי שלפעמים נמשך כמה שנים.

כמו כן, על פי חוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח-1958, ניתן להגיש בקשה לשופט בית משפט השלום לחקור בסיבת המוות. לשם כך, מקרה המוות או הגופה צריכים להיות בתחום שיפוטו. במקרה של חקירת סיבות מוות, לדוגמא כאשר אדם מפגר מת בנסיבות של רשלנות רפואית במעון בו הוא מתגורר, לשופט החוקר יש סמכויות נרחבות והוא יכול אפילו להורות על פתיחת הקבר לשם ביצוע בדיקה או ניתוח.

ד"ר דוד שרים, רופא ועורך דין-מתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מסביר כי שימוש מושכל ויצירתי בכלים משפטיים שעומדים לרשות עורך הדין והלקוח יכולים לסייע בתביעת הרשלנות הרפואית ולהוביל לתפנית גם במקרים שנראו אבודים מראש.

לפרטים נוספים לחץ כאן