העבירה הפלילית שמאיימת על ענף הרפואה בישראל

תביעת רשלנות רפואית מוגשת בדרך כלל כנגד המוסד הרפואי ולא באופן אישי כנגד הרופא המטפל. כמו כן, ברוב המוחלט של המקרים חברת הביטוח מגנה על הרופאים ולא הם באופן אישי.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי מרבית התובעים מעוניינים בפיצוי כספי שיסייע להם בשיקום ובהתמודדות היומיומית עם המגבלה שנוצרה בעקבות הטיפול הרשלני. אך ישנם מקרים מיוחדים, בעיקר כאשר מדובר במוות שנגרם ברשלנות, או בהתנהגות לא מוסרית של הרופא שהתובעים אינם מסתפקים בפיצוי כספי בלבד ומעוניינים כי התביעה תהיה אישית כנגד הרופא המטפל ואפילו תביא להפסקת עבודתו כרופא.

בין אם מדובר ברשלנות חמורה או בין אם מדובר ברופא שהתנהגותו וטיפולו הרשלני הם דפוס חוזר, ישנן כמה דרכים בהן ניתן לנהל תביעה אישית כנגד הרופא.

באופן כללי, רשלנות רפואית חמורה היא עבירה פלילית ולכן ניתן להגיש תלונה בטענת רשלנות רפואית במשטרה במישור הפלילי, בנוסף ניתן להגיש תלונה משמעתית במשרד הבריאות. חשוב לדעת כי ניתן להפעיל נגד אותו רופא, בגין אותו מעשה, כמה וכמה הליכים משפטיים, במקביל, בלתי תלויים אחד בשני.

תביעה פלילית מוגשת מטעם המדינה כנגד רופא המואשם ברשלנות פלילית או בגרימת מוות ברשלנות לפי חוק העונשין. במידה ואין חשד פלילי או שהוא שהטענה לעבירה פלילית לא נתקבלה, לאדם שניזוק או למשפחתו עדיין יש זכות לפיצוי על נזקיו של הניזוק במסגרת תביעה אזרחית.

כמו כן, ניתן להגיש, במקביל לתביעה האזרחית, גם תלונה למשרד הבריאות, שהוא הגוף הממונה על משמעת הרופאים ושמתוקף תפקידו צריך לבדוק את התלונה מבחינה מקצועית.

ד"ר דוד שרים, רופא ועורך דין-מתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מסביר כי בין אם התקבלה הטענה הפלילית ובין אם נדחתה, משרד הבריאות הוא הגוף היחיד אשר מוסמך לשלול את רישיונו של הרופא בגין רשלנות רפואית. כלומר, בין התביעה בבית המשפט לבין וועדת הבדיקה אין קשר ישיר והן יכולות להתרחש במקביל.

לפרטים נוספים לחץ כאן