הרופא התרשל בתפקידו? למה אסור לחכות עם התביעה המשפטית

רשלנות רפואית יכולה להתרחש במהלך היריון, לידה, אבחון מחלה, טיפול שיניים, ניתוח פלסטי ועוד. אמנם הנזק שונה, אך מהיום בו קרה האירוע מתחילה להיספר תקופת ההתיישנות.

בתביעות רשלנות רפואית תקופת ההתיישנות עומדת על שבע שנים, אך כאשר מדובר בילדים הספירה תחל עם הגיעו של הילד לגיל 18. למעשה, החוק מגן על הנתבעים ולא קובע שאין עילה לתביעה אלא חלה עליה התיישנות.

כלומר זהו עניין טכני-משפטי שאומר שגם אם אתם צודקים והייתה רשלנות, לא תוכלו לתבוע כי חלף המועד. בין אם אתם מסכימים או לא, הנחת היסוד קובעת כי השיהוי עלול לגרום לנזק לנתבעים שנמצאים במקום אחר בחייהם.

חשוב לציין כי ככל שהשנים עוברות יהיה קשה יותר לחזור לנסיבות האירוע, חלק מהצוות הרפואי פרש, עזב, או אפילו נפטר. מדובר בנקודה מהותית, כי זימון וחקירת העדים היא חלק מרכזי בתביעה ולעתים נשכחים פרטי המקרה.

חלק מהותי נוסף בתביעה הוא התיק הרפואי וגם הוא עלול להיגנז או להיעלם עם השנים ועבודת החיפוש והבילוש בארכיון עלולה לגזול זמן רב ומשאבים יקרים. כאשר ההגנה טוענת להתיישנות, ביהמ"ש חייב להתייחס לטענת ההתיישנות תחילה, כי היא טענה מקדמית, ואם נקבע כי יש התיישנות, לא ידונו בכלל באירועים שגרמו לנזק.

ד"ר דוד שרים, רופא ועורך דין-מתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מסביר כי באופן עקרוני מומלץ להגיש את התביעה "בזמן אמת", אך ניתן להבין מדוע זה לא תמיד המקרה.

לעתים, חומרת הנזק מתגלה רק כמה שנים לאחר מכן וההתמודדות עם הטראומה והמצב הבריאותי מביאות אנשים לחשוב פעמיים אם הם מעוניינים להיכנס להליך בירוקרטי ומורכב.

בשורה התחתונה, מטרת התביעה היא לפצות על הנזק והשלכותיו העתידיות. לכן, ככל שהזמן עובר גם מהות הפיצוי נפגעת ולעתים מוטב להתמודד עם הדברים בהקדם.

לפרטים נוספים לחץ כאן